ההגיון הפשוט אומר שמי שפועל נגד החיים פועל למען המוות. אותו הגיון מראה שמי שאינו דואג כראוי לספק לעצמו מזון או לאכול דן את עצמו לרעב. מוות או רעב אלה לא יהיו עונשים שיוטלו על האדם על ידי גורמים על-טבעיים אלא אסון שיהיה פועל יוצא של הפרת חוקי המציאות על ידו – ולמעשה פרי מעשיו הוא. זהו גם הקשר ההגיוני וההכרחי שקיים בין החמס למבול; לפי זה, הכליה הנגזרת על העולם מבטאת את ה"עונש" שמטילה המציאות בשל החמס, שמשמעו פגיעה בחוקיה. להמשך הקריאה... ההר והבית בשנת 638 לספירה כבש הכליף המוסלמי עומר איבן-אל-קטב את ירושלים ובשנת 691 השלים הכליף עבד אל-מאליק את בנית כיפת הסלע. בשנת 701 לספירה השלים הכליף אל-וואליד את בנית מסגד אל אקצה על הר הבית. העובדה שבמקום שנבחר לבניית המסגד על ידי המוסלמים עמד בעבר בית המקדש היהודי נועדה לסמל את נצחונה של דת האיסלם על היהדות, דת האם שלה. אך בדיוק עובדה זו, שאיננה אלא ביטוי מעשי של הרעיון "רצחת וגם ירשת", מציגה את האיסלם כגזלן הסטורי, שכל כיבושיו מבטאים את צדקת הגזלן בעיני עצמו, הרואה את כוח הזרוע כזכות קנין. להמשך הקריאה... מעמדו של הקנין הפרטי מעורער בעולמנו באמצעות פילוסופיה פוליטית שראשיתה בנצרות ושיאה במגמה הסוציאליסטית שהנחילה לעולם הגותו של מארכס. היותה של מדינת ישראל סוציאליסטית מבטאת הן את עוצמת השפעתה של אידיאולוגיה זו והן את ההנחה שמגמה זו עולה בקנה אחד עם הרעיון היהודי. ביחד עם זאת רואים רבים את הקנין הפרטי כנושא לא מוסרי אלא כענין "כלכלי" גרידא, שאין לראות בו חשיבות עקרונית. אך למעשה מבטאת התייחסות זו טעות הן מבחינת הבנת המסורת היהודית והן מבחינת ההערכה הנכונה של חשיבות זכות הקנין, שכן זו מהווה מחד נכס צאן ברזל של המסורת היהודית ומאידך מרכז כובד ערכי של עצם הקיום האנושי, המבטא את מידת מוסריותה של החברה האנושית המכבדת אותה. | אמירת השבוע:
"כל אדם בונה את עולמו בדמותו שלו. יש בידו את הכוח לבחור, אך לא את הכוח להתחמק מהכרחיות הבחירה. " (איין ראנד) |
|
|
עמוד הבית |
